היבטים רגשיים של התנצלות וסליחה
ד"ר ליאת יכניץ
לפעמים אנחנו פשוט חושבים שההתנצלות לא תועיל – כי הנפגע בכל מקרה לא יסלח, או כי המעשה שלנו היה חמור מידי ושום התנצלות לא תוכל לכפר עליו. ואז לא נתנצל כי "חבל לנו על המאמץ".
טיפול פסיכולוגי
אז אם הפגיעה שלנו באחרים ושלהם בנו היא מציאות בלתי נמנעת, מה חשיבותה של הסליחה?
התנצלות היא אמצעי עוצמתי לריפוי של מערכות יחסים, להפחתת הכעס ולתחילת תהליך הפיוס.
אדם שנפגע ממילים או מהתנהגות שלנו לרוב ירצה לשמוע את צמד המילים "אני מצטער" כעדות לכך אנחנו באמת מביעים חרטה.
אז למה כל כך קשה לנו להגיד סליחה?
במחקרים נמצאו 4 חסמים עיקריים המונעים מאיתנו להתנצל:
* אמונה שלא עשינו שום דבר רע: "לא עשיתי כלום. למה אני צריך להתנצל?"
זו תגובה נפוצה מאוד. ההכרה בכך שעשינו מעשה רע/ לא מוסרי מאוד לא נעימה לנו. אנחנו לא אוהבים להרגיש לא נעים וכדי להימנע מאי הנעימות נאשים את האדם האחר או המצב, נחפש נסיבות מקלות, נמזער את הנזק שגרמנו ועוד. התוצאה? אנחנו לא מרגישים אשמים. אז למה שנתנצל?
* חוסר אכפתיות כלפי הנפגע או היחסים איתו: "גם ככה אני לא אפגוש אותה יותר אף פעם"
התנצלות דורשת מאמץ – רגשי ולפעמים גם פיזי. אנחנו לא רוצים להשקיע את המאמץ הזה לטובת אדם זר, או אדם שהקשר איתו לא חשוב לנו מספיק. אנחנו גם פחות אמפתיים כלפי אנשים זרים ומרגישים פחות הזדהות עם כאבם, ולכן – לא מרגישים צורך להתנצל.
* איום על דימוי עצמי: "אם אני מתנצל – אז אני מכיר בזה שהייתי לא בסדר, שאני אשם"
ההתנצלות עלולה לאיים על איך שאנחנו רואים את עצמנו. כבר אמרנו שכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו, להרגיש שאנחנו אנשים טובים ומוסריים. אז גם כשאנחנו יודעים בוודאות שעשינו מעשה לא מוסרי במיוחד - ההתנצלות מהווה מעין חותמת סופית לאשמתנו, וננסה להימנע ממנה.
* אמונה שההתנצלות לא תשפר את המצב: "הוא לא יסלח גם אם אתנצל".
לפעמים אנחנו פשוט חושבים שההתנצלות לא תועיל – כי הנפגע בכל מקרה לא יסלח, או כי המעשה שלנו היה חמור מידי ושום התנצלות לא תוכל לכפר עליו. ואז לא נתנצל כי "חבל לנו על המאמץ".
מזדהים עם אחד החסמים או יותר?
אז אחרי שהתגברנו על כל החסמים והחלטנו להתנצל, בואו נראה אז איך נראית התנצלות יעילה, שבאמת משפרת את ההרגשה של הנפגע והפוגע ומאפשרת תיקון? אז לרוב יהיו בה שני המרכיבים הבאים:
* קבלת אחריות: "אני מתנצל שעשיתי, אמרתי..." – הנפגע רוצה לשמוע שאנחנו מקבלים את האחריות למה שקרה ושאנחנו מבינים שהמעשה שלנו היה לא תקין.
* הכרה בנזק: "אני רואה כמה זה השפיע עליך" – אמירות מסוג זה מעבירות את המספר שאנחנו רואים את הנפגע.
ואיך נראית התנצלות לא יעילה, סתמית או "כאילו" התנצלות? לא תהיה בה לקיחת אחריות ולא תהיה בה הכרה בנזק. דוגמאות שלא כדאי לאמץ הן: "לא הייתי צריך לעשות את זה, אבל...", " טוב, אם נפגעת, אז אני מצטער".
ברוב המקרים, התנצלות כנה תוביל לתחושה טובה יותר – גם שלנו וגם של הצד הנפגע, מה שפותח הזדמנות לשיפור של מערכת היחסים. אבל, לפעמים, גם אחרי שהתנצלנו – הצד הנפגע לא סולח לנו. יכול להיות שהוא לא מוכן (עדיין). חשוב להתנצל לא מתוך ציפיה לסליחה, אלא מתוך הבנה שזה הדבר הנכון לעשות, שאכפת לנו מהאדם השני, שאנחנו רוצים לטפח את הקשר איתו. אנחנו צריכים לתת לצד הנפגע את הזמן לסלוח. ולפעמים, אם הפגיעה היתה חמורה מידי, הוא לא יהיה מוכן אף פעם, וחשוב ללמוד לקבל גם את זה.
אז מה איתכם? קל לכם לבקש סליחה? אתם סולחים בקלות? אשמח לשמוע.
Schumann, K. (2018). The Psychology of Offering an Apology: Understanding the Barriers to Apologizing & How to Overcome Them. Current Directions in Psychological Science, 27(2), 74–78.
ד"ר ליאת יכניץ
דוקטור לעבודה סוציאלית, מרצה בכירה
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית ומומחית לטיפול בחרדות ומשברי חיים
התמחות: חרדות, חרדה חברתית, משברי חיים, מעברים ושינויים, דימוי עצמי, קשיי קשב וריכוז, טיפול בטראומות, בריאות
אזור בארץ: רעננה, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, השרון
שפה: עברית
טיפול רגשי וטיפול cbt במבוגרים, מתבגרים וילדים במצבי משבר וחרדות - הבנה של הקושי עמו מתמודדים הכוונה, ייעוץ, ליווי וטיפול נפשי. מ
מטפלת פרטנית, משפחתית וזוגית
התמחות: דיכאון,בעיות משפחתיות וזוגיות,אבל ואובדן,הדרכת הורים,התמודדות עם משברי חיים,טיפול במתבגרים
אזור בארץ: כרמיאל,צפון
שפה: עברית
טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול אישי במשברי חיים שונים, התמודדות עם אובדן ושכול, דכאון, מצבי רוח ירודים וחרדות, הדרכה הורית, טיפול
פסיכולוג מומחה
התמחות: התמודדות עם משברי חיים (גירושים, פציעה, אובדן), דיכאון וקשיים במצב הרוח, קשיים חברתיים, חרדה, פוסט ט
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית
בעל ניסיון בטיפול במצבי משבר, הפרעות חרדה, דיכאון, תחושת פגימות וזהות לא מגובשת, קשיים בזוגיות וביחסים בינאישיים. מאמין ביכולתו המ
פסיכולוג שיקומי מומחה
התמחות: בריאות הנפש, דיכאון, חרדה, הדרכות הורים, קשיי זוגיות ומשפחה, לקויות למידה, קשב וריכוז, משברי חיים
אזור בארץ: תל אביב, גבעתיים, רמת גן, אזור המרכז, טיפול אונליין (זום וכו')
שפה: עברית,אנגלית
נעים מאוד, אני אור, פסיכולוג מומחה, שמטפל במבוגרים ובמתבגרים, שמתמודדים עם משברי חיים, מחלות כרוניות, חרדות, דיכאונות, התפרצויות
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מה זה דה-ריאליזציה? צוות על הספה
דה-ריאליזציה - Derealization, היא הפרעה דיסוציאטיבית הנחווית כניתוק של האדם מסביבתו החיצונית ותחושה שהמציאות שמסביב אינה ממשית.
דימוי גוף שלילי אצל מתבגרים צוות על הספה
גיל ההתבגרות מלא באתגרים, מבחינה גופנית חלים אצל הנער או הנערה שינויים מרחיקי לכת שחלים במהירות ופעמים רבות יש להם ביטוי חיצוני, השינויים הללו חלים בד בבד עם שלב התפתחותי שהופך את המתבגרים למודעים לעצמם וחרדים לתגובות הסביבה, ומתמודדים עם דימוי גוף שלילי.
Another of Thich Nat Hahn’s Five Relationship Mantras
A simple mantra on the face of it and yet as we will see, it can spring out of a very cloudy medium. If we focus, or are mindful, we can manifest happiness.
דיכאון עונתי צוות על הספה
הימים קצרים והלילות ארוכים, חורף בעולם ועננים מכסים את השמש שעות רבות ביום. אם אתם מרגישים דכדוך ובלבול בתקופה זו של השנה- אתם לא לבד. רבים הם הסובלים ממצב רוח ירוד בתקופת החורף, וחלקם אף לא שמים לב לכך.
